חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

החלטה בתיק ס"ע 40721-12-10

: | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
40721-12-10
22.7.2012
בפני :
שרה מאירי

- נגד -
:
חורגיס דניאל נעלי פביאני
עו"ד אופיר פוזנר
:
מאיה מידר
עו"ד מרים בקשט
החלטה

א.         ביום 24/5/2012 הגיש המבקש בקשה להורות כי דו"ח חקירה פרטית שבוצע ביחס למשיבה, סרטון וידאו שצולם ותצהיר החוקר ("מסמכי החקירה") יוגשו לביה"ד במעטפה חתומה ולא יגולו למשיבה טרם תושלם חקירתה הנגדית ("גילוי מאוחר").

נטען כי ממסמכי החקירה, ניתן להתרשם כי בתקופה שבה נעדרה המשיבה מעבודתה אצל המבקש והמציאה אישורים רפואיים לפיהם היא אינה מתאימה לעבוד בעבודתה או בעבודה מתאימה אחרת, היא צולמה צועדת למרחקים ארוכים ללא מגבלת תנועה וללא חבישה וכן מבצעת פעולות פיזיות נוספות, דבר העומד בניגוד לטענתה, כי מצבה הרפואי אילץ אותה להתפטר מעבודתה. נטען כי מטרת הגילוי המאוחר, לקעקע את גרסתה ואת אמינותה.

המבקש הפנה לפסה"ד חוסין ולפסה"ד קליימן.

ב.         ביום 3/6/2012 הגישה המשיבה תגובה לפיה היא מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הגישה תצהיר הכולל את כל הנספחים ולכן גם על המבקש להגיש את תצהירו כולל הנספחים, הלכה פסוקה היא שיש לנהל הליך בקלפים פתוחים, פסה"ד אליהם הפנה המבקש עניינם בדיני נזיקין ובגילוי מסמכים, נפסק שרק במקרים חריגים יוכר החיסיון, כי המבקש לא הצביע על טעם מיוחד המצדיק החלטה חריגה שתאפשר להסתיר את דו"ח החקירה וכי המבקש לא הציג כל ראיה לקיומו של חשש ממשי לשיבוש מצד המשיבה, ככל שהראיה תחשף כבר עתה, בוועדה רפואית של ביטוח לאומי נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור 15% בגין  פגיעה ברגלה.

ג.          ביום 25/6/2012 הוגשה תשובת המבקש בה חזר על טענותיו והפניותיו. כן נטען, כי ע"פ סדרי הדין הרגילים, לא עומדת למשיבה זכות להכיר את תוכן עדותו של החוקר הפרטי בשלב זה וכי הגם שבתי הדין לעבודה נוהגים לסטות מדרך המלך, הרי שיעילות הדיון אינה חזות הכל ויש ליתן עדיפות לבירור האמת ועשית צדק, כי הלכה למעשה המשיבה לא אמורה להיות מופתעת, אלא להעיד על דברים המצויים בידיעתה האישית, כי בניגוד לנטען ע"י המשיבה, פסה"ד אליהם הפנה  אינם עוסקים בדיני נזיקין או בגלמ"ס וכי הבקשה אינה עוסקת בחיסיון.

ד.         הכרעה - 

הלכה פסוקה היא, כי על בע"ד לבצע הליך גילוי ועיון במסמכים, בעיתם ובמלואם ולנהל הליך משפטי בקלפים גלויים.

כלל הוא, שבעל דין רשאי לקבל מסמכים "מועילים" ומסמכים "מזיקים" מן הצד שכנגד.

זאת בין השאר, מן הטעמים של מניעת טקטיקות פסולות בהפתעת היריב ודחיית המשפט ומאחר שמשחק בקלפים גלויים, מאפשר לבע"ד להעריך את סיכוייו במשפט ועשוי לשמש גורם משמעותי להבאת בע"ד לכלל פשרה.

כמו כן, ובעיקרם של דברים, המטרה היא להביא לחקר האמת.

יחד עם זאת וחרף הגישה המחייבת קלפים גלויים, שיטת המשפט הדיונית בישראל -  בבסיסה - הינה שיטה אדברסרית, שאינה מונעת הפתעת בע"ד יריב או עד מטעמו (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת הישוב- חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515).

הנחה היא שהפתעה מסוג זה, תורמת ליעילות החקירה הנגדית ובכך מקדמת את עקרון העל של גילוי האמת. בעניין זה, רלוונטיים דבריו של כב' השו' יצחק עמית במאמרו:

" המצדדים בגישה זו יטענו כי הפתעת העד אינה אסורה, והיא אמצעי לגיטימי בגדר "כללי המשחק". כך, בהעדר הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית, או כאשר בעל דין מזמין עד שאינו בשליטתו, אין בעל דין שכנגד זכאי לדעת מראש מי העדים שישמיע יריבו במשפט, ומה תוכן עדותם... בדומה, אין לבעל דין זכות קנויה לקבל מראש את הראיות שהוכנו על ידי בעל הדין שכנגד, כמו תמליל שיחה עם חוקר. חשיפת שקרנים ורמאים היא אינטרס הציבור, וזאת ניתן להשיג באמצעות הפתעת העד השקרן. הדברים נכונים במיוחד במצבים שבהם העובדות הרלוונטיות ידועות, או אמורות להיות ידועות, לבעל הדין או לעדים מטעמו. הצדק והעיקרון של גילוי האמת לא ייפגעו אם לא נחייב את בעל הדין לחשוף את קלפיו. מי שמעיד אמת אל לו לחשוש מראיות שיוטחו בפניו לראשונה במהלך עדותו, שהרי האמת היא הצינה הטובה ביותר מפני חרבו של בעל הדין שכנגד. הפסיקה הכירה בכך שיש לבעל דין אינטרס שלא להכיר במקרים מסוימים את ראיותיו, "בייחוד ככל שעדותו של עד רלוונטי קשורה יותר בעניינים מובהקים של מהימנות"".

(השופט יצחק עמית, קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי- ניסיון להשלטת סדר, פורסם בנבו, בעמ' 273-274; רע"א 6283/93 דני חברה לבנין והשקעות בע"מ נ' מנהל מע"מ, פ"ד מח(1) 639).

ומן הכלל אל הפרט

המבקש אינו טוען לחסיון ראיה או שבכוונתו להעלים ראיה. המבקש מעוניין להציג את מסמכי החקירה, אך הוא מבקש להציגם בשלב מאוחר יותר .

כבר מכאן שטענת המשיבה בדבר חסיון ראיה והפניותיה להלכות בנושא - בטעות יסודן משאינן רלוונטיות. השאלה שבפנינו, הינה איפוא, בעצם העיתוי ואינה בעצם הגילוי.

בפסה"ד סוויסה, נפסק לעניין העיתוי המאוחר, כי מאחר שמטרת גילוי המסמכים הינה להביא לגילוי האמת, רשאי ביה"מ, במסגרת שיקול דעתו, לדחות את מועד גילוי הראיה, באם הוא סבור כי דחית הגשת הראיה או הצגתה, תמנע שיבוש ראיות או פגיעה בהן ותשרת את עשית הצדק ואת המטרה הנעלה של גילוי האמת (ראה גם ס"ע 3259/08 יחיא חוסין - מועצה מקומית דיר אל אסד (מיום 13/7/2011), בר"ע 22766-08-11 יחיא חוסין נ' המועצה המקומית דיר אל אסד (מיום 5/9/2011)).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>